כל יהודי דתי מצווה לברך לפני ואחרי כל דבר שהוא אוכל. הברכה מבטאת את הוקרת התודה לאל שדואג שיהיה לאדם מה לאכול. יש כאן רגע של מחשבה לפני שמתחילים לאכול ומפסיקים לחשוב, ברגע הזה האדם מודה על האוכל שלו מתוך תפיסה שהוא לא דבר מובן מאליו, וצריך להגיד תודה על כל דבר, גם על מה שנראה לכאורה מובן מאליו ופשוט. הברכות שמברכים אחרי האוכל נקראות ברכה אחרונה. חכמינו זיכרונם לברכה הם שתיקנו את הברכות הללו.
ברכות אחרונות
כפי שאמרנו, חז"ל תיקנו 3 ברכות אחרונות שאותן מברכים לאחר האוכל. הברכה האחרונה שנאמרת נקבעת על פי מה שהאדם אכל. הכנו לכם כאן מדריך קצר וברור שיפרט מהן 3 הברכות ומתי צריך לברך כל אחת מהן:
ברכת המזון
ברכת המזון היא הברכה האחרונה שאותה יש לברך אחרי ארוחה שבה אוכלים לחם. הברכה הזו היא מצווה דאורייתא, כך על פי הפסוק בספר דברים שאומר: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך…". הייתה מחלוקת בין החכמים מהו בדיוק סוג המאכלים שעליהם חייבים לברך ברכת המזון, וההלכה שנקבעה היא שמברכים ברכת המון אך ורק על לחם. כמות הלחם שאותה צריך לאכול כדי להתחייב בברכת המזון היא כזית. ברכת המזון היא הברכה האחרונה הארוכה ביותר, ואם ישנם 3 גברים שאכלו לחם יחד הם צריכים לזמן לפני ברכת המזון.
יש הנוהגים ליטול ידיים בלי ברכה לפני ברכת המזון, מנהג שנקרא 'מים אחרונים'. הסיבות המקוריות למנהג היו לנקות את הידיים על מנת לכבד את הברכה, או לנקות את הידיים מסוג מסוים של מלח שיכול לגרום לעיוורון במקרה של מגע עם העיניים. בברכת המזון יש 4 חלקים שנוסחו לאורך השנים, מכיוון שבתורה אין נוסח מפורט של ברכה אלא רק ציווי להודות לה' על האכילה. הברכה כוללת הודאה על המזון שהאדם אכל, הודאה על ארץ ישראל, בקשה לבניית ירושלים, וברכת הודאה כללית לה' על טובו לעם ישראל. בברכה זו ישנם הבדלים בין נוסח עדות המזרח לנוסח אשכנז.
ברכה מעין שלוש
ברכה מעין שלוש בנוסח עדות המזרח היא ברכה שמסודרת על פי שלושת החלקים הראשונים של ברכת המזון, חלקים אלו עוסקים בהודאה על האוכל, על ארץ ישראל, ובתפילה שירושלים תיבנה. ברכה מעין שלוש מברכים לאחר אכילה של מוצר שנעשה מדגנים אך הוא אינו לחם (למשל: עוגייה או בורקס), לאחר אכילה של אחד מפירות שבעת המינים, או לאחר שתייה של יין שנחשב למשקה חשוב. נוסח הברכה משתנה מעט על פי המאכל שאותו אוכלים לפני הברכה.
ברכת בורא נפשות
ברכת בורא נפשות היא כנראה הברכה האחרונה הנפוצה ביותר. בעצם מברכים אותה על כל דבר שלא מברכים עליו את ברכת המזון או ברכה מעין שלוש. חלק מהפרשנים טענו שבתקופת התלמוד בירכו את ברכת בורא נפשות רק לאחר אכילת ביצה ובשר, מאכלים שבאים מהנפש, ואילו לאחר אכילה של דברים אחרים הברכה נחשבה לברכת רשות. בנוסף, יש שיטות הלכתיות שלפיהן ברכת בורא נפשות היא הברכה שצריך לברך כאשר לא ברור בדיוק מהי הברכה האחרונה (למשל במקרה שבו לא ברור ממה עשויה עוגה כלשהי), ברכה שהיא מעין ג'וקר.
סיכום
אין ספק שיש משהו מיוחד בעצירה לרגע ובמחשבה אחרי האוכל, כזו שמביאה אותנו למסקנה ששום דבר לא מובן מאליו. עכשיו אתם יודעים בדיוק איזו ברכה צריך לברך מתי, אז שיהיה לכם בתיאבון!
