על השילוב של טכנולוגיה ומזון כבר שמעתם? מסתבר שגם בארץ יש תעשייה משגשגת וחדשנית של טכנולוגיה בתחום המזון ("פודטק"). יותר מכך – היא הולכת וגדלה, עם סיוע ממשלתי אקטיבי מחד והצלחות מוכחות בשטח מאידך.
מהייטק לפודטק, גם בישראל
הכנת מזון בבית שונה מבחינות רבות מהכנת מזון במסעדה, אשר שונה בעצמה מהכנת מזון בייצור תעשייתי. שיטות מסורתיות, חומרי גלם קלאסיים, הכנה איטית – כבודם במקומו מונח. אך זה לא תמיד מתאים. עולם הפודטק מוצא פתרונות לדרישות שונות בעולם האוכל, כולל עבור יצרני מזון ואפילו ממציא סוגי מזון חדשים. ומה אצלנו? מסתבר שגם במסגרת תעשיית הפודטק בישראל, החדשנות הישראלית הידועה לא מאכזבת. מי שמסייעת לכך במיוחד ובאופן יזום ושיטתי, היא רשות החדשנות. הרשות נקראת גם סוכנות החדשנות הישראלית והיא אותו גוף ממשלתי, שהיה ידוע כבר משנות השישים בשם לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר. בעזרת מגוון כלי עזר, כספיים ואחרים, הרשות תומכת ביזמים בתחום זה ומסייעת להם להתקדם, מרעיון ראשוני למוצר מצליח.
במה זה מתבטא?
עולם הפודטק רחב מאוד באפשרויות שהוא מציג. בגדול, בולטים במיוחד התחומים הבאים:
- מיכון – פיתוח אופני ייצור מזון, ממוכנים וממוחשבים.
- עזרי שימור – שימור מזון הוא צורך חשוב והטכנולוגיה תרמה לכך בדרכים רבות. מקופסאות השימורים ועד פיתוחים כגון ייבוש בהקפאה.
- תהליכים משפרים – שיפור מוצרי מזון בשיטות מיוחדות, כגון הארכת חיי המדף של חלב באמצעות פסטור.
- חומרי גלם – פיתוח חומרי גלם מיוחדים לתעשיית המזון, כגון אבקת חלב.
מגוונים ומפתחים חלופות
בתעשיית הפודטק המקומית, בא לידי ביטוי גם הכיוון המעניין של פיתוח חלופות למוצרי מזון קיימים. לשם ההמחשה, אלה כמה דוגמאות מיוזמות בולטות, להן סייעה רשות החדשנות:
- הדפסת תחליפי ביצה! בשיטה שמפתחת חברת אג אנד אפ (Egg'n'up).
- תחליף בשר מבוסס רכיבים צמחיים – של רידיפיין מיט (Redefine Meat).
- ממתיק מבוסס חלבונים – חידוש של אמאי חלבונים (Amai Proteins).
אריזות מזון כדוגמה ממחישה
באלמנטים שמשותפים למוצרי מזון רבים, בולט נושא האריזה. למעשה הוא כל כך משמעותי, שמושקע בו לא מעט מחקר עם השנים. ברשות החדשנות למשל, קודמו פיתוחים שמאפשרים לאריזות למנוע התפתחות חיידקים ולהאריך את חיי מוצרי המזון. פיתוחים אלה בוצעו במסגרת שיתוף פעולה מיוחד בין גורמי מחקר מקומיים וחברות שונות. חלק מחברות אלה הן מתחרות, כך שמדובר על יוזמה ראויה לציון. הרעיון המסחרי הוא שקידום נושאים כאלה מקדם את תעשיית הפודטק המקומית בכלל. בכך הוא מסייע לכל החברות המקומיות וכולם יוצאים נשכרים מיוזמה זו.
להוזיל את החלבון
כידוע, חלבונים תופסים חלק חשוב מאוד בתזונה האנושית. הסטארט אפ Flying SpArk מפתח חלבון שמקורו בזחלים של זבוב הפירות. נכון, זחלים הם לא בדיוק מקור חלבון פופולארי בתרבות המערבית, גם לא בקרב חובבי בשר. אך לא מדובר על הזחלים בפני עצמם, אלא על שילובם במוצרי מזון אחרים. זאת, בכך שמייצרים מהם מעין קמח, כחומר גלם לתעשיית המזון. כיוון פיתוח זה מקודם על ידי גורמים רבים ולא רק בחממות של הרשות לחדשנות. הסיבה העיקרית לעניין הרב בכך היא כספית – חלבון מזחלים נחשב למקור החלבון הזול ביותר. הוא גם מזין למדי, כולל בהשוואה למוצרי בשר למיניהם.
לסיכום
תעשיית הפודטק המקומית ובכלל, נמצאת במגמת צמיחה מובהקת. אם מצאתם את החידושים שהזכרנו (ואת הנושא בכללו) מעניינים, כדאי לעקוב אחרי מגזין הפודטק שבאתר רשות החדשנות.
